פסק דין
בפניי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש- החייב, על החלטתו של כב' רשם ההוצל"פ אבי כהן מיום 30.8.10, בתיק הוצל"פ 01-51168-08-8, לפיה אישר הרשם מסירת הודעת פינוי מהנכס שבכינוס עד ליום 11.10.10.(נומרטור: 085816229ט).
על מנת להבין את הרקע לבקשה, ואת השגותיו של המבקש על החלטת הרשם, מצאתי לנכון להביא את עיקרי הדברים, כפי שהובאו על ידי הרשם הנכבד בהחלטתו:
כנגד המבקש פתוחים כיום 5 תיקי הוצל"פ, בהיקף חובות כולל של 4,070,000 ₪, כדלקמן:
תיק זה, נפתח כתיק למימוש משכנתא לטובת המשיב 1, לגבי נכס המשמש לדירת מגוריי החייב ומשפחתו, (להלן: "הדירה"), ויתרת החוב בתיק עומדת ע"ס של 825,000 ₪.
תיק מימוש משכנתא נוסף, לטובת המשיב 2, לגבי נכס מסחרי (שני אולמות), כאשר יתרת החוב בתיק עומדת ע"ס של 1,200,000 ₪.
שלושה תיקי הוצל"פ נוספים, "רגילים", (שרק אחד מהם הוא של המשיב בנק לאומי), בהיקף חובות כולל של 2,045,000 ₪.
על פי דין, כונס הנכסים המתמנה בתיק למימוש משכנתא בהוצל"פ, חייב בחובת נאמנות גם לנושים הרגילים של החייב,כך שאם הנושה הרגיל מבקש מהכונס לפעול למימוש הנכס לטובת הנושה הרגיל, הרי שגם אם הזוכה (הנושה המובטח שלבקשתו מונה מלכתחילה הכונס) לא דורש להמשיך בהליכי הכינוס, מחויב הכונס, מתוקף היותו ידו הארוכה של רשם ההוצל"פ, לפעול למימוש הנכס, והכל כמובן באם יש כדאיות ותועלת בעניין עבור הנושה הרגיל.
בהחלטתו קובע הרשם כי במקרה דנן, ישנה בהחלט כדאיות, שכן שווי הנכס עולה בהרבה על החוב המובטח לזוכה בתיק זה – הוא המשיב 1.
הנושה הרגיל – הוא המשיב 2 , עומד במקרה זה על מימוש הנכס בתיק זה, כאשר נראה שמימוש הנכס המקביל בתיק המשכנתא הנוסף הנ"ל, לא צפוי להביא לפירעון החוב לאותו נושה (על פי שמאות שהוצגה בתיק המשכנתא הנ"ל שווי הנכס שם נמוך בהרבה מגובה החוב המובטח לאותו נושה שם).
החייב מתנגד למימוש הנכס בתיק שבנדון, תוך תקיפת מעמדו של המשיב 2 , בתיק שבנדון.
על פי קביעתו של הרשם, למשיב 2 יש מעמד, ובנסיבות הכונס אינו רשאי להתעלם מעמדתו של המשיב 2 בסוגיית המימוש.
בנוסף מציין הרשם בהחלטתו כי אין בידו לקבל טענת החייב לפיה הכונס מנוע מלממש את הנכס "בשביל" המשיב 2, מאחר שבמקרה בו היה המשיב 2 מממש את הנכס היה עליו להגיש תביעה לפירוק שיתוף של הנכס (שכן עיקל רק את זכויות החייב בנכס).
משעה שמונה כונס בתיק למימוש משכנתא, עומדים תנאי מימוש המשכנתא המשופרים (העדר צורך בהגשת תביעה לפירוק שיתוף וכו') לטובת כל הנושים, באופן אגבי מהליך מימוש המשכנתא.
בפתח הבקשה מבאר המבקש כי שתי שאלות עיקריות עומדות בבסיס הבקשה למתן רשות ערעור שהוגשה על ידו;
האחת, האם מינויו של כונס נכסים מכח שטר משכון יכול להקנות לנושים אחרים , בלתי מובטחים זכויות "יש מאין" כלפי החייב, וכלפי מי שחב לממשכן אך אינו חב לאותם נושים, והאם זכויות הממשכן עוברות בהינף יד, לידי אותם נושים בלתי מובטחים.
השנייה, האם רשם ההוצל"פ הוא שמוסמך להחליט, אגב בקשה למתן הוראות לכונס, כי זכויות הממשכן הן שעוברות לאותם נושים, או שמא לא ניתן לפגוע בזכויות הקנייניות של החייב ושל רעייתו שאינה חייבת בתיקי הנושים הבלתי המובטחים, אלא לאחר הליך שיפוטי בבית המשפט המוסמך.
בהתאם להחלטתי מיום 11.10.10, הגישו המשיבים תגובה בכתב לבקשה.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובעיקר בכתב התגובה שהגיש המשיב 2, מצאתי לדון בבקשה כבערעור עצמו, ולקבל את הערעור, כפי שיפורט להלן.
כבר בראשית הדברים אציין כי בנסיבות המקרה שבפניי, כפי שיפורטו להלן, איני נדרש להכריע ולקבוע מסמרות בשאלות המשפטיות העומדות בבסיס בקשתו של המבקש.